רץ עכשיו

ALEF

מופע חדש ועוצר נשימה מבית תיאטרון מסתורין

מיקום: משכנה הישן של הספרייה הלאומית

קריית אדמונד י' ספרא, גבעת רם, ירושלים, בניין 11

חלל שבעברו אכסן את אוצרות הידע, ועתה הופך למרחב על זמני של חיפוש רוחני והתגלות פנימית.


המופע עוסק בספרייה כמרחב מיסטי ואינסופי
בו הסמלים הראשוניים של האותיות מרכיבים אוצר של משמעות רוחנית
מקור של אנרגיה מחייה ומקימה לתחייה.

בהשראת כתבי הרב אברהם אבולעפיה
המציגים את האותיות ככוח הבריאה וכגשר לתודעה אלוהית
המופע שואב גם השראה מסיפורו של בורחס
"האָלֶף", בו נקודה אחת במרחב מכילה את כל המקומות, כל הזמנים וכל המראות ביקום.

כך גם הספרייה, כמטאפורה לאותו "אָלֶף"
הופכת למקום בו הכול גלום כבר מעצם קיומו
ומזמינה את הצופה להיכנס אל עומק המשמעות
אל הנסתר
אל הספר הפנימי הנכתב בתוך כל אחד מאיתנו.


בתוך מציאות כאוטית ומלאת חרדה סביבנו

בעולם שאיבד הרמוניה וצלילות

המופע פונה אל הצופה בהזמנה אישית לברוא עולם אחר
עולם שנוצר מתוך הקשבה לאותיות החקוקות בלב.

במובן זה חלונות הוויטראז' של מרדכי ארדון
המקשטים את אולם הקריאה בבניין הספרייה
נושאים עליהם את הפסוק מישעיהו

"וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת
לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"

הם מחברים בין נבואת השלום העתיקה לבין המציאות הסוערת של זמננו

בדומה להם גם המופע מציע רגע של הארה בתוך זמן של אפלה
מסע של רוח
צליל
אות
ושקט מלא משמעות


 
מנהלת אמנותית יוליה גיניס
מפיק ראשי אורי הירשלר
מפיק בפועל מארק בורשטיין
שיווק, יח"צ וקשרי לקוחות מודו.מי (מארק בורשטיין, רועי מייקל שפי, יאנה לויטן)
כוריאגרפית ועוזרת במאי מיכל מג
מנהלת הפקה ועוזרת במאי נטליה גריגורייבה
ארט דיירקטורית ליפה סטרנד
וידאו-ארט איליה טרבלסקי, מאיה אדר-ווילינג, איליה זיימסוב
הפקה מוזיקלית פיקה מגריק
סאונד פיקה מגריק, גריגורי לומיזה
עיצוב תאורה מקסים דב
תאורה גיא בן ארי, דוד קרסוביצקי
ניהול הצגה שני לוזון
הלבשה ופרופס טניה דוב, מאשה גולדפרב
יעוץ טקסטואלי אסתר ביתוס
טקסטים מיכל מג, איליה טרבלסקי, אברהם לידר
מכתבים בקבלה נבואית (ספר האות ועוד) ר' אברהם אבולעפיה

ביקורות

היי קוראים לי איילת, הייתי אתמול במופע שלכם בשערי צדק הישן והיה מהמם מאוד פותח ומרחיב לבבות. כל חלק וחלק נעשה ברגישות והכלה ולא ידעתי כמה אני צריכה את המרחב הזה לפני שהגעתי. תודה מעומק הלב.
איילת רוזן, 28.03.25

האמת, חשבתי שזה יהיה עוד משהו פלצני ומוגזם.
אבל פתאום פשוט הפסקתי לחשוב ונסחפתי פנימה.
שכחתי לגמרי שאני בירושלים בכלל.

לבנה, 25.3.25
חשבנו שזה נגמר, ואז נפתחה דלת.
מה שראינו שם? אין לי עדיין מילים להסביר.
אני לא חושב שאי פעם אשכח את החדר הזה.
איתמר ז., 12.4.25

השאירו משוב





    בלחיצה על כפתור "שלח", אני נותן את הסכמתי לעיבוד הנתונים האישיים שלי.