מיקום: משכנה הישן של הספרייה הלאומית
קריית אדמונד י' ספרא, גבעת רם, ירושלים, בניין 11
חלל שבעברו אכסן את אוצרות הידע, ועתה הופך למרחב על זמני של חיפוש רוחני והתגלות פנימית.
המופע עוסק בספרייה כמרחב מיסטי ואינסופי
בו הסמלים הראשוניים של האותיות מרכיבים אוצר של משמעות רוחנית
מקור של אנרגיה מחייה ומקימה לתחייה.
בהשראת כתבי הרב אברהם אבולעפיה
המציגים את האותיות ככוח הבריאה וכגשר לתודעה אלוהית
המופע שואב גם השראה מסיפורו של בורחס
"האָלֶף", בו נקודה אחת במרחב מכילה את כל המקומות, כל הזמנים וכל המראות ביקום.
כך גם הספרייה, כמטאפורה לאותו "אָלֶף"
הופכת למקום בו הכול גלום כבר מעצם קיומו
ומזמינה את הצופה להיכנס אל עומק המשמעות
אל הנסתר
אל הספר הפנימי הנכתב בתוך כל אחד מאיתנו.
בעולם שאיבד הרמוניה וצלילות
המופע פונה אל הצופה בהזמנה אישית לברוא עולם אחר
עולם שנוצר מתוך הקשבה לאותיות החקוקות בלב.
במובן זה חלונות הוויטראז' של מרדכי ארדון
המקשטים את אולם הקריאה בבניין הספרייה
נושאים עליהם את הפסוק מישעיהו
"וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת
לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"
הם מחברים בין נבואת השלום העתיקה לבין המציאות הסוערת של זמננו
בדומה להם גם המופע מציע רגע של הארה בתוך זמן של אפלה
מסע של רוח
צליל
אות
ושקט מלא משמעות
האמת, חשבתי שזה יהיה עוד משהו פלצני ומוגזם.
אבל פתאום פשוט הפסקתי לחשוב ונסחפתי פנימה.
שכחתי לגמרי שאני בירושלים בכלל.